חתונה יהודית
פירסום חתונה בדקה ה90 אירועים וחוויות ווידאו חתונה הנחות ומבצעים מאמרים רשימה אישית טיפים חתונה - ראשי
 
חדשות ומבצעים   
 השכרת חופות - חופת במבוק/ חופה יפנית במחיר הכי משלם
 אומנות הצילום צבי גלעד - מבצע חורף חם!!! 2 צלמי תמונות, אלבום דיגיטלי גדול, אלבומו הורים, סרט ערוך עם קליפים ברמה גבוה ביותר וצוות מגנטים ללא תוספת. במחיר ללא תחרות: רק 6300 ש"ח
 להקת הלל - מבצע מדהים!!! הרכב 5 נגנים רק ב4500 ₪
 משתלה מהלב - הנחה ללקוחות כל שמחה בהזמנת מזכרת מהאירוע מהמשתלה השיקומית
 ברכת כלה בעיצוב אישי - רוצים לפנק את הכלה בברכת כלה יחודית?
 ארמוניה - מבצע הדקה ה90 מחירים מיוחדים לתאריכים אחרונים לאירועי חנוכה

 


הסכמי קדם נישואים  
04/06/2008

 הסכמי השלום  מאת: חגית ששר (פורסם בעיתון הצופה)
כארבע שנים לאחר שסיימו לחבר את הסכמי קדם-הנישואין, זוכים מחברי המסמך לביקורת חריפה שמחייבת אותם "לקיים דיון יסודי בעניין" את הציבור הרחב פחות מעניין הוויכוח ההלכתי: בזרם הולך ומתגבר, חותמים רבים מהמתחתנים הדתיים הטריים על הסכמי קדם-הנישואין של "צהר" ושל "קולך", המבטיחים את זכויות בני הזוג עוד בטרם נכנסו לחופה.
שלושה חודשים לאחר שנפגשו לראשונה, החליטו אפרת ויוני (השמות בדויים) להתארס. הם היו נרגשים ושמחים. זוג צעיר בתחילת דרכו, שהסתכל על העתיד בעיניים ורודות.
מיד לאחר האירוסין הציעה סבתה של אפרת לבני הזוג לחתום על הסכם קדם-נישואין. את ההסכם הזה, כך הסבירה, ראתה לראשונה בכנס של ארגון ''קולך'' בו ביקרה כמה חודשים קודם לכן, וחשבה שאולי הוא יעניין אותם. ''המסמך לא היה זר לי'', משחזרת אפרת, ''ראיתי אותו כאשר סבתא הביאה אותו לבת הדודה שלי. לכל נכדה שמתארסת היא מביאה את ההסכם ובעדינות אומרת שכדאי להכיר את הנושא ושמדובר במסמך חשוב. בדורנו, כך היא מסבירה תמיד, לא ניתן לדעת מה ילד יום, ואם חס וחלילה מגיעים למצב קיצוני של גירושין, חשוב שהדברים יעשו בצורה שפויה''.
אפרת ויוני קיבלו את דעתה של סבתא והחלו להתעניין בהסכמי קדם-נישואין. הם ניסו לברר מה כולל ההסכם ועד כמה הוא מחייב. במהלך חיפושיהם מצאו שני נוסחים. הראשון היה נוסח שחיברו רבני צהר והשני היה זה שקיבלה סבתא של אפרת בכנס קולך. ''החלטנו לחתום על הסכם קדם-נישואין שמשלב בין שני הנוסחים'', מספרת אפרת. ''בהסכם שנוסח על-ידי צהר נכתב שאם חלילה נעמוד בפני גירושין, הדיונים יתקיימו בבית הדין הרבני. לי היה ברור שלא משנה מה יקרה לי בעתיד, לבית הדין הרבני אני לא רוצה להגיע, ועל כן שינינו קצת מפה וקצת משם וחתמנו על הסכם משולב''.
הסכמי קדם-הנישואין קיימים כבר מספר שנים אך רק בשנת 2004 התוודע אליהם גם הציבור הדתי-לאומי, כאשר ארגון ''קולך'' הוציא מסמך הלכתי מחייב, המעגן את זכויות האשה והגבר במצב של גירושין עתידיים. הצורך במסמך כזה, השומט ברמה כזו או אחרת את חלום ''הם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה'', החל בשל מקרים לא פשוטים של מסורבות גט שלא הצליחו להשתחרר מכבלי הנישואין. ב''קולך'' הכירו את המצוקה ונרתמו לסייע לנשים, וגם לגברים, ולטפל במצב אפשרי של גירושין עוד בטרם נשברה הכוס.
אלא שהעיסוק בנושא לא היה פשוט אז, בימים בהם סיימו לנסח את המסמך הראשוני, והוא מסובך גם היום, ארבע שנים אחרי. בראש ובראשונה, בציבור הדתי נמצאים הבית והמשפחה במקום הראשון, ועל כן קשה להתייחס לנישואין כאל מצב שעלול להשתנות בעתיד. הסכם המניח מראש שלזוג יווצרו בעיות שיובילו לפירוק התא המשפחתי הוא בעייתי מאוד. בנוסף, וזו אולי הנקודה החשובה יותר, התפתח דיון הלכתי-מוסרי מרתק בין רבנים המחייבים והשוללים את הסכמי קדם-הנישואין ואלו השפיעו על החלטת בני זוג רבים אם לחתום או לחתום על הסכם כזה בטרם נישואיהם.
''
במהלך לימודי באוניברסיטה, לקחתי קורס העשרה בבני-ברק, ושם התיידדתי עם אשה צעירה מחסידות גור'', מספרת אפרת. ''כשהכרתי אותה, היא כבר חיה שנתיים בבית הוריה ועוד שנה וחצי קודם לכן, בעלה לא חי עימה למרות שהם התגוררו באותו הבית. היא ביקשה להתגרש, הוא סירב, וכחלק ממסכת ההתעללות הרגשית שלו ביקש שוב ושוב שלום בית. הדיינים נעתרו לבקשתו בכל פעם מחדש ואותה אשה נשארה אומללה. הסיפור שלה גרם לי לחשוב שאני ממש לא רוצה להסתבך אי פעם עם בתי הדין הרבניים''.
''
בהתחלה נראה לי משונה כל ההתעסקות הזו עם הסכם קדם-גירושין עוד לפני שבכלל התחתנו'', מוסיף הבעל, יוני. ''ההסכם לא היה כל-כך לטעמי, אבל הרגשתי שלאפרת הוא מאוד חשוב ועקרוני אז זרמתי עם הנושא. ההרגשה שלי היא שדווקא אלו שחותמים לא יעשו בעיות אם חלילה יגיעו למצב של גירושין. דווקא אלו שיש סיכוי שיעשו בעיות, לא יחתמו על הסכם כזה''.

דיון יסודי בעניין
המקרה של אפרת ויוני יכול לשמש דוגמה מובהקת לאופן בו מחלחל הסכם הקדם-נישואין לציבור הרחב, ומהקצוות מתקרב לקונצנזוס. אפרת ויוני לא היו האחרונים במשפחתם שחתמו על ההסכם. שנה וחצי מאוחר יותר, כאשר נישאה בת דודה נוספת (גם היא, כמו אפרת, בוגרת אולפנה בעלת אוריינטציה דתית-חרד''לית), נחתם הסכם דומה. לדברי אפרת, ''החתימה על ההסכם הפכה להיות חלק משגרת ההכנות לחתונה''.
''
לקחנו את הטיוטה האחרונה של אפרת'', אומרת בת דודתה. ''בעלי צחק על היוזמה הפמיניסטית של סבתא, אבל לא הפריע לו לחתום. במיוחד כיוון שהוא ידע שגם בני הדודים האחרים שלי חתמו וזה לא משהו ספציפי כלפי, כלפיו או כלפי הזוגיות שלנו. בגלל שזה היה כל-כך מובן מאליו, לא טרחנו להיכנס לעובי הקורה. לא היו בתהליך שום אמוציות. מבחינתנו זה היה פשוט משהו טכני שראוי לעשות. כמו שחותמים על כתובה''.
הסכם הקדם-נישואין הוא למעשה הסכם משפטי הנערך בין בני זוג שעוד לא נישאו, ומטרתו להסדיר מראש עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים. ההסכם דן בתחומים שונים הקשורים לנישואין ובין היתר, מסדיר את עניין סרבנות הגט (סרבן גט ישלם לבן הזוג שלו סכום כסף גבוה שהופך את סרבנות הגט ללא כדאית), וכן את המשמורת על הילדים, חלוקת הרכוש ואף תשלומי המזונות. כדי לאשר הסכם קדם-נישואין יש צורך בחתימתו של נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. ידוע כי בארצות הברית קיים נוסח הסכם שנמצא בשימוש הקהילה האורתודוכסית כבר כעשרים שנה. אך בארץ, כאמור, השימוש בהסכמים האלו מצוי בראשית דרכו. לא ידוע על זוגות שהתגרשו והיה בידם הסכם קדם-נישואין, ועל כן, תקפותם של ההסכמים השונים עדיין לא נבחנה בפועל וקשה לדעת מה תהיה משמעותם המעשית.
הצורך בחתימה על הסכם מהסוג הזה נוצר בשל סיבות רבות, שהבולטת ביניהם היא חוסר האמון הציבורי במערכת בתי הדין הרבניים. לנשים רבות ברור כי הדיינים בבית הדין לא יהיו לטובתן במקרה של גירושין ולכן הן מבקשות להפקיע מראש את סמכות בית הדין הזה לדון בעניינן, אם וכאשר.
הרב דוד סתיו, חבר הנהלת רבני צהר, מודע לכך שאחוז החותמים על הסכמי קדם-נישואין הולך וגדל, אולם הוא גם מודע לבעיית חוסר הפופולאריות של ההסכמים הללו בקרב רוב הציבור הדתי-לאומי. ''אני יכול לומר שבקרוב תקיים צהר דיון יסודי בעניין, כדי לשקול דרכים לפתיחת קמפיין לעידוד זוגות חילוניים ודתיים לחתום על הסכם קדם-נישואין, על-פי הנוסח עליו עבדו רבני צהר. אנחנו כל הזמן עובדים עם דיינים כדי למצוא את האפיק הנכון. חלקם מסכימים וחלקם לא. בשבוע הבא אנחנו אמורים לפתוח בתהליך, שמטרתו הנחלת ההסכמים לכלל הציבור''.
ש': ההסכם שלכם מחייב את החותמים לפנות לבית הדין הרבני, אם וכאשר הנישואין יעלו על שרטון. מדוע לא להשאיר את הנושא פתוח לבחירת בני הזוג ולאפשר להם לבחור האם ללכת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני?
''
השאלה המרכזית שתיקבע את עתידם של ההסכמים היא מידת נכונותם של בתי הדין להתחשב בהם. אם ייחתם הסכם, ובשעת המבחן בית הדין לא יכבד אותו, אז מה הועילה החתימה על ההסכם בראשית הדרך? לכן אנו מנסים להיות זהירים ולא מתלהמים בכתיבת ההסכם, כדי שיהיה מקובל. אנו מבקשים להציע להיות ישרים עם רוב הגוונים ההלכתיים במערכת על מנת שיתמכו ברעיון הזה ולבקש שבית הדין הרבני יהיה מוסמך לכבד את ההסכם''.
הרב סתיו מספר שכאשר דנו בנוסח ההסכם, ישבו עם אחד מגדולי הרבנים בציונות הדתית. הרב ההוא אמר כי לא ניתן להצהיר מראש שבית המשפט לדיני משפחה ידון בהסכם הקדם-נישואין, כיוון שכך הוא ייפסל מראש ותהיה בעיה במתן הגט. ''חשוב שלא לחסום את האשה ולא להטעותה'', אומר הרב סתיו. ''אנו יותר מתונים בנוסח ההסכם שלנו מאשר הסכמים אחרים, כדי שבתי הדין הרבניים יסכימו להכיר בו''.
על נוסח ההסכם של רבני צהר עמלו הרב בניה ברונר, הרב דוד בס והרב אלישע אבינר, אך הוא, כאמור, אינו היחיד. גם לארגון ''יש לאישה'', הפועל תחת חסותו של הרב ריסקין מאפרת יש הסכם הנקרא ''הסכם נישואין בצדק ובהגינות''. ההסכם הזה נכתב על ידי הטוענת הרבנית רבקה לוביץ' ועו''ד סוזן ווייס.

הסכם לכבוד הדדי
חלוץ הסכמי הקדם-נישואין היה ''הסכם כבוד הדדי'', מיסודו של ארגון ''קולך''. הולדתו של ההסכם הייתה בשנת תש''ס, עת יצאו לשנת שבתון הרב דוד בן-זזון, רב הקיבוץ עין-צורים, והרב אלישיב קנוהל, רב הקיבוץ כפר-עציון, ולמדו במסגרת זו בחברותא את הלכות כתובות וקידושין. ''הגענו למסקנה שיש להוסיף לכתובה דברים חדשים שנדרשים כיום, בתנאים החברתיים הקיימים בישראל'', אומר הרב קנוהל. ''לא מדובר בתחליף לכתובה, אלא בתוספת''.
הרב קנוהל מסביר כי הכתובה עליה אנו מתבססים כיום, נסמכת על נוהג קדום. בידי אבי הכלה היו מפקידים את מוהר הבתולות, כדי שאם חלילה תיעזב על ידי בעלה יהיו בידיה מאתיים זוז - פרנסה לשנה. במהלך הדורות חלו שינויים בדרך בה האיש התחייב לכתובה. ''בתקופת רבי שמעון בן שטח חל שינוי, לפיו החתן לא מפקיד את הכסף בידי אבי הכלה בפועל, אלא מתחייב לתת אותו במקרה שיגרש את אשתו. מכך מרוויחים שני דברים: בחור צעיר, שאין בידו סכום גבוה כזה יכול לבוא בברית הנישואין, ומצד שני, כפי שתיקנו חכמים, במקרה כזה לא תהיה האשה קלה בעיניו להוציאה. משהוציא רבנו גרשום תקנה האוסרת לגרש את האשה בעל כורחה, פחת ממילא כוח התקנה של רבי שמעון בן שטח''.
כשלמדו שני הרבנים את הנושא לעומק, הם נוכחו ברגישותם של חכמים לצרכי הדור, שעבורו תקנו את תקנותיהם. ''היום הצרכים הם אחרים והבעיות אחרות'', אומר הרב קנוהל. ''ממילא לא מתחשבים בכסף הכתובה בבית הדין כיום ובכלל משמעות הכתובה פחות גדולה. היום יש סיבות אחרות שבגללן מתעכב הגט ואיתן ניסינו להתמודד בהסכם שערכנו''.
ההסכם החדש שכתבו מבוסס לדבריהם על כבוד הדדי. ''אם אחד מבני הזוג יבקש להיפרד, בן הזוג השני ייתן לו דמי מזונות חודשיים, כדי שיוכל להתקיים. אם ירצה להפסיק לתת דמי מזונות - ייתן גט'', מסביר קנוהל.
כדי להימנע ממצב של גט מעושה, גט שניתן בכפייה ועל כן יש חשש לתקפותו, ניתקו כותבי ההסכם את הקשר בין הכסף שמחויב המתנגד לתת, לבין ההסכמה למתן גט. ''בהסכם נכתב כי בן הזוג צריך לתת 1,500 דולר לחודש או מחצית השכר החודשי, הסכום הגבוה מבין השניים'', מסביר הרב קנוהל. ''למעשה, בן הזוג מתחייב לתת את הסכום בתחילת הנישואין, אלא שהאשה אומרת שאינה צריכה את הכסף, אלא רק אם תצא מהבית. ההתחייבות אינה תלוית גט אלא תלוית אהבה. האישה אומרת 'אני כל כך אוהבת אותך, שדי לי בפחות אלא אם כן נחיה בנפרד - ואז אזדקק לכסף'. במצב כזה אין חשש מגט מעושה. הנוסח נבדק על-ידי כמה דיינים, ביניהם אחד שנחשב כגדול דור והוא נמצא טוב ומסיר ספקות''.
כדי שההסכם יהיה יעיל ומחובר לצרכים שעולים מהשטח, חברו הרבנים לטוענת הרבנית רחל לב-מור והיא אשר קישרה אותם לפורום ''קולך''. בשלב הזה, התגייסו לטובת העניין רבנים ודיינים, טוענות רבניות, משפטנים ואנשי אקדמיה מתחומי המשפט והמוסר. ''קיימנו פגישות רבות במהלך שנתיים'', מספרת עו''ד רוזנפלד מ''קולך'', ''עברנו עליו מילה אחר מילה. קיצצנו, עיבדנו והורדנו, עד שבנינו את מה שנקרא היום 'הסכם לכבוד הדדי'. כל תג וכל מילה בהסכם נבדקו ממספר זוויות, על מנת להבטיח שהוא לא יוביל בסופו של דבר לפסיקה כי מדובר בגט כפוי. מצב כזה מבטל מיידית את תוקפו של ההסכם ולכך לא רצינו להגיע''.
ש': בסופו של יום, את תקפותו של ההסכם יקבעו הדיינים בבית הדין הרבני. אם הם יכריעו שקיום ההסכם משמעותו ''גט כפוי'', אזי כל העבודה שהשקעתם חסרת ערך. אילו הסכמות השגתם מהממסד הרבני?
''
הרב דוד בן זזון, הרב דוד בס והרב אלישיב קנוהל עמדו בקשר עם אחד מגדולי פוסקי הדור, ששימש כדיין בבית הדין הרבני הגדול (על פי בקשתו אנו נמנעים מלפרסם את שמו, ח.ש). הם הראו לו את הנוסח והוא הורה להם מה לתקן. לאחר התיקונים, הם שלחו את הנוסח המתוקן ושאלו שתי שאלות: הראשונה, האם הנוסח תקף ומחייב על-פי ההלכה? והשניה, האם יש בעיה של גט מעושה או בעיה הלכתית אחרת בהסכם הזה. הרב ענה להם במילים אלו: 'ניסוח זה שכתבתם, מחייב על-פי הדין ואין בו חשש איסור'. זה מה שעניין אותנו, רצינו לפתח הסכם שיהיה תקף הלכתית''.
הרב החשוב והמכובד המליץ שלא להחתים על ההסכם בצורה גורפת, אלא להשאיר את ההחלטה בידי הרב המקדש. המדיניות הציבורית של ''קולך'' היא דווקא כן לעודד חתימה, שכן ברגע בו החתימה תהפוך להיות עניין שבשגרה, כמו הכתובה, יימנעו מצבים רבים של עיכוב גט אם וכאשר הנישואין לא יצליחו.

''
אין לחתום על החוזה''
לצד התומכים בחתימה על הסכמי הקדם-נישואין, המסבירים כי חתימה על הסכם כזה תבטל מצב של עגינות, נמצאים גם רבנים רבים הטוענים כי מדובר בהסכם בעייתי למדי, שהנזק שלו עולה על התועלת. המתנגדים חוששים ממצב של ''גט מעושה'', שיבטל למעשה את ההסכם כולו. במצב כזה, בן הזוג טוען שכפו עליו להתגרש ובכך הוא שומט את ערך ההסכם כולו.
אחד המתנגדים הבולטים להסכם הוא הרב אליעזר מלמד, שכתב כבר בשנת תשס''ד, עם הופעת ההסכם של ''קולך'' כי אין לחתום עליו. וכך כתב הרב מלמד: ''יש מקום להצהיר בפני בית הדין: דעו לכם רבותיי הדיינים, כי הסכמנו מראש שאם חס ושלום נגיע לגירושין, מי שיעכב את הגירושין שלא בצדק, ישלם על כך. ובתנאי כמובן שהסכם זה לא יפגע בסמכות בית הדין ובכללי הצדק והמוסר שבהלכה'', כתב הרב בשנת תשס''ד, מיד לאחר פרסום ההסכם שחיברה ''קולך''. ''אולם כפי שהחוזה מנוסח כיום, יש בו חסרונות רבים מדי, וגם אם יוסיפו בו סעיפים, יש חשש שבכל מקרה של התנגשות, בית המשפט האזרחי יבטל את העקרונות ההלכתיים. לפיכך, אין לחתום עליו. אם החוזה ישונה באופן שיבטיח את שמירת עקרונות ההלכה והמוסר, יש לשקול את היחס כלפיו מחדש, ולהתחיל לדון בפרטיו הממוניים''.
אלו שחתמו על ההסכם, לא מקבלים את דעת המתנגדים. ''ההסכם שלנו'', אומרת אפרת, ''שוכב באותה מגירה בה נמצאת הכתובה. אין לו כל משמעות בחיינו, בדיוק כפי שלכתובה אין משמעות. שמעתי שיש איזושהי טענה שההסכם יוצר זילות בחיי הנישואין, כי כבר בראשיתם מדברים על הגירושין. אני יכולה לומר, לגבינו לפחות, שכשם שהכתובה לא יוצרת זילות, גם ההסכם לא יוצר זילות, וכשיש קשיים וחיכוכים, כמו אצל כל זוג צעיר, אנחנו מתמודדים איתם ומנסים לתקן. בראשו של אף אחד משנינו לא עוברת מחשבה שיש לנו הסכם ואם נמשיך לריב נוכל לממש אותו. אם יש זוגות שחושבים כך, ברור שמשהו אצלם מעוות, בלי כל קשר לחתימה על הסכם כלשהו. מדובר מבחינתי בסוג של עדכון לכתובה ואם בכתובה אין לנו שום כוונה לעשות אי פעם שימוש, בעזרת ה', אז בוודאי שגם אין לנו שום כוונה להשתמש אי פעם בהסכם הזה''.


''
גט מעושה'' על-פי הרב דיכובסקי
בימים אלו, עומד הרב שלמה דיכובסקי לסיים את תפקידו, לאחר 32 שנה במערכת בתי הדין, מתוכן 20 שנה בבית הדין הגדול. לעת נעילה ופרידה כתב איגרת לחבריו הדיינים, אשר לדבריו הינה תמצית דרכו בבית הדין.
בין היתר מתייחס הרב דיכובסקי גם לעניין ''גט מעושה'', וכך הוא כותב: ''דיין אינו יכול ללכת רק על 'גלאט'. פעמים רבות צריך לפסוק גם בדוחק וגם כהוראת שעה, על מנת שלא לגרום חורבן גדול יותר, כפי שגרם רבי זכריה בן אבקולס ברוב ענוותנותו. 'גט מעושה' מפחיד אותי פחות ממצב של 'לא גט'. עם גט מעושה אפשר להתמודד, ופעמים רבות הגט כשר לפחות בדיעבד. בעוד שעם מצב של 'לא-גט' אין יכולת להתמודד''.
בהמשך דבריו הוא קובע כי ''בעל שאינו אוהב את אשתו, אף על פי שהוא ממלא את כל חובותיו כלפיה, ניתן לחייבו בגט''. את קביעתו הוא מבסס על מסכת כתובות (עב,ב): ''נאמר שאשה שנדרה ובעלה שתק, וכתוצאה מכך הנדר קוים, חייב לגרשה: 'הכא דנדרא איהי ושתיק לה, סברה מדאישתק מיסנא הוא דסני לי'. מדובר בבעל שלא עשה באופן אקטיבי שום מעשה נגד אשתו, והוא ממלא את כל חובותיו. בסך הכל, כאשר נדרה ואסרה עצמה, שמע ולא הפר. אעפ''כ, יכולה האשה לראות בזה אות שהוא שונא אותה, ועל כן אומרת המשנה שחייב לגרשה. הרי לנו, ששנאה מהווה גורם הלכתי לחיוב בגט, אפילו כשלא מדובר בשנאה אקטיבית. וכך נפסק להלכה''.
רבנים ודיינים שעוקבים אחר התנהלותו ופסיקותיו של בית הדין הגדול, אומרים שהרב דיכובסקי מעורה בנעשה בחברה ומודע להלך הרוח בכלל עם ישראל. ניתן לראות זאת גם דבריו, כאשר הוא מסביר מדוע יש למהר ולהכריע ולא להאריך בהליכים: ''בדור הפרוץ שבימינו, כולנו יודעים שהשעה צריכה מאוד להכרעה מהירה של נישואין כושלים. אנשים ונשים אינם ממתינים לגט הנכסף, ואם ההליכים נמשכים יותר מדי, עושים הם דין לעצמם. יש גם לבתי הדין בימינו - שבוודאי אינם נופלים מז' טובי העיר - סמכות מלאה לפעול לפי הוראת שעה במקרים מסוימים. ביה''ד יכול וחייב להשתמש באמצעים המובאים ברמב''ם כהוראת שעה - כולל מאסר - כדי להכריע במהירות. 'גט מעושה' אינו מהווה מכשול הלכתי במקום שהדבר נעשה על פי בית הדין לפי הגדרים וההלכות שבידינו, וכדברי הרמב''ם הידועים בהלכות גירושין''.

* האיגרת מופיעה במלואה ב''תחומין'', בעריכת הרב ישראל רוזן.