חתונה יהודית
פירסום חתונה בדקה ה90 אירועים וחוויות ווידאו חתונה הנחות ומבצעים מאמרים רשימה אישית טיפים חתונה - ראשי
 
חדשות ומבצעים   
 השכרת חופות - חופת במבוק/ חופה יפנית במחיר הכי משלם
 אומנות הצילום צבי גלעד - מבצע חורף חם!!! 2 צלמי תמונות, אלבום דיגיטלי גדול, אלבומו הורים, סרט ערוך עם קליפים ברמה גבוה ביותר וצוות מגנטים ללא תוספת. במחיר ללא תחרות: רק 6300 ש"ח
 להקת הלל - מבצע מדהים!!! הרכב 5 נגנים רק ב4500 ₪
 משתלה מהלב - הנחה ללקוחות כל שמחה בהזמנת מזכרת מהאירוע מהמשתלה השיקומית
 ברכת כלה בעיצוב אישי - רוצים לפנק את הכלה בברכת כלה יחודית?
 ארמוניה - מבצע הדקה ה90 מחירים מיוחדים לתאריכים אחרונים לאירועי חנוכה

 

חתונה יהודית > מאמרים תורניים  >  ישיבת הקיבוץ הדתי > על הסכמי קדם נישואים - הרב דוד בן זזון

על הסכמי קדם נישואים - הרב דוד בן זזון  
12/12/2006

הרב ד

מאז חרם רבינו גרשום במקרים רבים של גירושין הכתובה הופכת למסמך משפטי שאינו בר שימוש. שכן, משעה שנקבע שאין האיש יכול לגרש את האישה בעל כרחה, בטלה הכתובה. אחר, שקבלת הגט תלויה ברצונה הטוב של האישה, שאינה נאלצת לקבלו כפי שהיה בזמנם של חז"ל בעל כרחה אלא בתנאים הנוחים לה, שלא תמיד תואמים את הכתוב בכתובה. כך נוצר מצב של תלות הדדית של שני בני הזוג, במקרה שאחד מהם רוצה להתגרש. הגבר אינו יכול לפרק את הנישואין ללא רצונה הטוב של האישה להתגרש, והאישה אף היא כבולה ברצונו הטוב של הבעל ואינה מסוגלת להשתחרר מעולו. מה שמביא לידי כך, שלאחר גמר ההידיינות על חלוקת הממון השימוש המעשי בכתובה הוא בכך שהאישה צריכה להודיע שהיא מוחלת על כתובתה, ובזה תם חלקה של הכתובה במסע הגירושין.[1] בנוסף לכך, תלות זו של כל צד בזולתו מובילה למצב של עידוד לסחיטה כספית ורגשית, וכל צד יכול לעכב ולמנוע את הגירושין עד שיגיע לידי סיפוקו ורק אז יסכים לגט.

'הסכמי קדם נישואין' למניעת סרבנות הוא שם כולל לשני הסכמים אפשריים: הסכם ממון והסכם לכבוד הדדי. אחד הרעיונות המרכזיים בהסכמי קדם נישואין הוא התפיסה שיש להפריד בין הגט לבין הכסף. האפשרות לסחוט את הצד השני נובעת מכך שלא ניתן להתגרש אלא לאחר סידור העניין הכספי. כדי למנוע זאת, בא ההסכם לכבוד הדדי. הסכם זה נועד לפרק את הנישואין ללא תלות בנכסים שהם יחלקו או בנושאים אחרים העומדים לוויכוח. זהו הסכם של פירוק השותפות המבוסס על זמן. משעה בה יש רצון להתגרש, תוך זמן מסוים ההסכם מוביל לכך שהנישואין יתפרקו (וגט ינתן) ללא קשר לשאלת חלוקת הרכוש או שאלות אחרות עליהם בני הזוג מתווכחים  כמו החזקת הילדים ועוד. ההסכם השני, הסכם ממון נועד לחלק את הממון בצורה הוגנת בין הצדדים. ואגב, אציין שגם זוג שהתחתן מבלי לחתום כלל על שום הסכם, גם לו בעצם יש הסכם ממון "ממשלתי" בדמות חוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג) לטוב ולמוטב.

לאחרונה, הייתי שותף בקבוצת ניסוח של הסכמי קדם נישואין יחד עם טו"ר רחל לבמור והרב אלישיב קנוהל שליט"א, לצד תמיכה וייעוץ מקבוצה מלווה של רבנים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה הן מעולם המשפט והן מעולם הדיינות עמם התייעצנו על כל תג ומילה שבהסכמים. בדברים שידונו להלן לא אדון בהסכמים אלו דווקא, אלא אציג קווים כלליים ושאלות עקרוניות שעמדו בפנינו, מחברי ההסכם, והקבוצה המלווה, ובהם נאלצנו להכריע בשעת חיבור ההסכם. יתכן, שדברים אלו יועילו למי שרוצים לחבר כזה הסכם או למי שרוצים לחתום על הסכמי קדם נישואין ורוצים להבין טוב יותר את השאלות העומדות ברקע הדברים. מפאת קוצר היריעה לא ארחיב את הדיון על הדרכים בהם נקטנו בהסכם אותו חברנו, ורק אציג את השאלות. אציין, שחלק מן השאלות אם לא כולן קיימות בכל זוג שמתגרש בין אם הוא חתם על הסכמי קדם נישואין ובין אם לא, אלא שבמקרה שהוא לא חתם על הסכמי קדם נישואין מי שידון ויכריע עבורו בשאלות אלו הוא כמובן ההרכב של בית הדין או בית המשפט מולו הוא ידון. חלק מהשאלות הן הלכתיות חלק הן "פילוסופיות" וחלק הן מעשיות:

א.      מהם נישואין - האם מדובר רק בהתאהבות בין בני זוג או שמא יש גם ערך לחברה בנישואין.[2] ומתוך כך, עד כמה החברה צריכה לעודד את מוסד הנישואין? עד כמה החברה צריכה לשמור על מוסד הנישואין ולהעמיד קשיים בפני זוג שהאהבה פרחה ממנו והלאה והוא מעוניין להתגרש ועד כמה החברה צריכה לסייע בעדו? דוגמה: הסכמים שיהיו "מוצלחים" מדי ויובילו בקלות לפירוק הנישואין, עלולים לגרום למצב בו ירבו בני זוג פרודים והחברה תימלא גרושים וגרושות - עד כמה על ההסכמים לעזור לזוג שרוצה לפרק את נישואיו ועד כמה על ההסכמים להיות מנוסחים בצורה כזאת שהם יעכבו את פירוק הנישואין.

ב.      הסמכות לפירוק הנישואין - בידי מי נתונה היכולת להחליט על הפירוק. האם די בכך שבני הזוג כבר אינם אוהבים האחד את רעהו או שמא צריך גורם חיצוני שיקבע כי ניתן לפרק נישואין אלו. במקרה שהתפיסה היא שלא די בהחלטת הזוג, יש לקבוע באלו נושאים ההסכם צריך לעסוק ומאלו נושאים הוא צריך להתעלם ולהשאיר פתוחים לדיון בידי הגורם החיצוני הנוסף. שאלה נוספת המתבקשת היא מהו הגורם החיצוני המתאים לכל נושא שיעלה כגון: אפשרות של שיקום הנישואין אם יש מקום למוסרה לידי גורמים מקצועיים כמו מטפלים זוגיים וכדו' או שמא בית הדין הוא לבדו הגורם החיצוני המתאים, וממילא עד כמה בית הדין צריך ליטול חלק פעיל בעצם ההחלטה על פירוק הגירושין. שאלה זו קשורה בשאלה הקודמת לה.

ג.        עילה לגירושין - מהי עילה "מוצדקת" לגירושין. האם דווקא הפרה רצינית של ברית הנישואין כמו בגידה בבן הזוג נחוצה כדי להצדיק את הגירושין, או אולי די בכך שאחד מבני הזוג אינו רוצה ואינו מעוניין לחיות עם בן הזוג השני? עד כמה ההסכם צריך לעזור לבן זוג שמאס בחיי הנישואין עם שותפו ועד כמה ההסכם צריך לעצור בעדו? כיצד ההסכם יוכל לסייע לבן הזוג השני?

ד.      הענשת האשם - במקום בו אחד הצדדים אשם בגירושין, האם צריך להעניש אותו? האם הוא צריך לקבל חלק שווה או שמא ייגרע חלקו? אתן דוגמה קיצונית במקרה שאחד מבני הזוג בגד בבן זוגו האם יש להעניש את בן הזוג הבוגד? (כמובן, שאז צריך להיכנס לעולם חדש של הוכחות שבית הדין יצטרך להכריע בהם האם באמת הוא בגד? האם יש עדות על כך? צילומים?) האם יש להבדיל בין מצב בו האישה בגדה בבעלה או במקום בו הגבר בגד באשתו?

ה.      חלוקת הממון - כיצד נכון לחלק אותו? מה עם נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין? מה דין נכסים שאחד מבני הזוג הביא, לדוגמה הורי אחד מהצדדים נתנו בית לשני בני הזוג, האם יש לחלק בית זה שווה בשווה במקרה של גירושין? מה במקרה שרק אחד מבני הזוג עבד במהלך הנישואין, האם בן הזוג השני זכאי לחלק שווה? עד כמה השותפות הממונית היא מלאה לכל דבר ועניין ועד כמה היא מותנית בכך שאכן הנישואין יצליחו?

ו.        שוויון עד כמה - האם צריך ליצור שוויון מוחלט בין הצדדים וכל ההתחייבויות יחולו שווה בשווה על שניהם, לדוגמה במקום בו האישה מרוויחה פי 3 מהבעל, האם חלקה במזונות הילדים וכדו' צריך להיות פי 3? ומה במקרים שהשוויוניות נראית בלתי צודקת, האם אז יש לתת עדיפות במקרים מסוימים לאחד מהצדדים, כמו במקום בו הגירושין גורמים עוול לאחד מהצדדים (למשל: הבעל רוצה להתגרש והאישה נותרת עם מספר ילדים קטנים והיא עקרת בית) האם צריך לחרוג מהשוויוניות אז ולעזור לצד זה או לא?

לצד שאלות אלו, על ההסכמים להתמודד עם שאלות הלכתיות שיכולות לעלות כמו:

ז.       כפיית גט - בעיה "איסורית": ההלכה דורשת רצון חופשי של הבעל ושל האישה להתגרש. במקום בו בן הזוג מחליט ברצונו להתגרש בעקבות קנס כספי, יש דיון בין הפוסקים אם יש להכשיר זאת לכתחילה (ראה שו"ע אבה"ע סי' קלד, ה). ולכן, חתימה על הסכם עגינות כזה או אחר עלולה להיות לא לכתחילה.[3]

ח.      אסמכתא - בעייה זו נוגעת בשאלת ההתחייבות הממוניות. אדם לא יכול להתחייב על כסף שאין הוא יודע אם חיובו יתקיים. כמו למשל כתובה בה החתן רושם סכום אסטרונומי פסולה משום כך.

ט.      פירות נכסי מלוג - השייכים על פי דין לבעל אלא אם כן הבעל מסתלק מהם בין קידושין לנישואין.[4]

 

ולבסוף, הבעיה 'הרומנטית' - בנישואין ראשונים עצם הרעיון להציע לבני זוג לחתום על הסכם כזה, שנראה מאיים ומפחיד עלול להרוס את הרומנטיקה את התמימות והמבט הורוד על זוגיותם, וזה עצמו יכול לגרום ולגרור את בני הזוג לוויכוחים שעלולים להרוס את הקשר עוד לפני החתונה.

 

נדמה שאלו השאלות המרכזיות העומדות לא רק לפתחם של מנסחי הסכמים אלא גם לפתחם של כל זוג הנישא וח"ו אם הוא במצב של היפרדות. בהסכמי קדם הנישואין אותם חברנו ניסינו להתמודד עם שאלות אלו הן מהבחינה ההלכתית תוך התייעצות עם גדולי תורה והוראה לכל אורך הדרך, והן מהזוויות המשפטיות ומשאר הבחינות אותן ציינתי לאור מקרים שעמדו לנגד עינינו. באופן כללי אוסיף כי נדמה שמלבד פתרון שאלות אלו הסכמי קדם נישואין יכולים דווקא לתת בטחון בנישואין כשכל אחד מהצדדים יודע מראש כי לשותפות לה הוא נכנס עם בן זוגו ובה הוא רוצה להצליח, יש גם מסלול מוסדר של פירוק הנישואין ממנו כדאי להתרחק. עוד אוסיף, תקנת הכתובה היא אחת התקנות החברתיות הגאוניות ביותר שאי פעם תוקנו על ידי בני אנוש, והיא תוקנה על ידי חכמינו ז"ל (חז"ל) ששקדו על תקנת בנות ישראל, שבימיהם היו מתגרשות בניגוד לרצונן והיו יכולות למצוא עצמן בעירום ובחוסר כל לולא תקנת הכתובה שללא ספק בימיהם (עד חרם רבינו גרשם) הייתה המענה הטוב ביותר לכך, ומי יודע אם היו הם בדורנו איזה תקנות חכמינו היו מחוקקים וכיצד היו הם מתאימים את הכתובה למצב הזוגי החברתי והכלכלי המתאים לימינו.[5]



[1] אי השימוש המעשי בכתובה גרם גם לריקון מתוכן של רבות מהכתובות בהם המושג "מאתיים זקוקים כסף צרוף" נשאר בגדר חידה צרופה, כמו העובדה שכבר אין רושמים בכתובה פירוט של נכסי צאן ברזל, ולכך שלזוגות רבים הנישאים כלל אין מושג מה נאמר בכתובה, מהן ההתחייבויות של הגבר המפורטות שם, ועד כמה היא מסמך מחייב.

[2] לשאלה זו, ראה גם אדם וביתו, הרב י' ד' הלוי סולוביצ'יק, ירושלים, תשס"ב, עמ' 47-78.

[3] בהסכם שחברנו ניסינו לפתור את בעיית ה"לכתחילה" הזאת במספר דרכים. אציג חלק מהם: המילה גט או גירושין כלל אינה מוזכרת בכל ההסכם (ראה תורת גטין); התשלום הכספי הוא חיוב מזונות מוגבר ולא "קנס"; חיוב המזונות מתחיל משעת החתימה על ההסכם עוד בשעה שהם אוהבים, ולא בשעה שהם רוצים להתגרש שאז באמת יש כאן קנס.

[4] שאלה זו מצויה פחות, שכן לא רבות הן הכלות להן יש שדה המוציא פירות קודם נישואיהן והן מעוניינות כי לבעל לא יהיה בו חלק.

[5] הכתובה עצמה הותאמה, תוקנה ושודרגה עוד בימי חכמינו ז"ל מספר פעמים מתוך דאגה לבנות ישראל ולבני ישראל, ראה כתובות פב ע"ב ועוד.

כותב המאמר
ישיבת הקיבוץ הדתי


ישיבת הקיבוץ הדתי - עין צורים ישיבת הקיבוץ הדתי נוסדה בשנת תשל"ה עבור חברי הקיבוץ הדתי שחפצו לקבוע עתים לתורה. בשנת תשמ"ו הישיבה פתחה את מסלול ה'שילוב' בן החמש שנים, במסגרתו לימוד של שנתיים בישיבה משולב יחד עם שירות צבאי מלא. בראש חודש אלול הקרוב, הישיבה תקלוט את מחזור השילוב הכ"ב. בישיבה מסגרות לימודים נוספות לבוגרי צבא וכן לתלמידים מחו"ל. המסגרות הבוגרות משלבות לימודים במכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים וכן לימודים לקראת תואר רבנות של הרבנות הראשית לישראל. בית המדרש וספרייתו העשירה, יחד עם האווירה המשפחתית, תורמים לחוויה הייחודית של הלימוד בישיבה. ה'שילוב' אינו רק דרך לשילוב של ישיבה עם צבא אלא דרך חיים. הישיבה היא מוסד תורני בה הלימוד נלמד בזיקה למסגרות החיים ומשולב עמם. הישיבה דוגלת במצוינות לימודית יחד עם פתיחות לעולם שמחוץ לבית המדרש. הישיבה משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם שיטות חדשות ושמה דגש על לימוד אינטנסיבי של מקורות חז"ל ובראשם התלמוד הבבלי, בצד עיון מעמיק בתנ"ך, הלכה ומחשבה. הלימוד בישיבה נעשה מתוך חתירה ללימוד משמעותי המלבן את משמעות הקיום הדתי בחיים המודרניים. הישיבה מכוונת את תלמידיה למחויבות ארוכת טווח לתורה תוך כדי עשייה במעגלי החיים השונים, ומעודדת אותם ליטול חלק יוזם ופעיל במרחבי החיים במדינת ישראל. מכוח תפיסת עולם זו, בישיבה שוקדים על יצירת מסגרות לימוד עבור קהלים הנמצאים מחוץ לבית המדרש. מעבר למישור הלימודי, ישיבת הקיבוץ הדתי מתאפיינת במאמציה לקרב לבבות בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, ובמסגרת תוכנית הלימודים משולבת התנדבות שבועית בקרית מלאכי.
ישיבת הקיבוץ הדתי - עין צורים
טלפון – 08-8586915
פקס – 08-8502661
אינטרנט -ykd.co.il
דוא"ל – admin@ykd.co.il