חתונה יהודית
פירסום חתונה בדקה ה90 אירועים וחוויות ווידאו חתונה הנחות ומבצעים מאמרים רשימה אישית טיפים חתונה - ראשי
 
חדשות ומבצעים   
 השכרת חופות - חופת במבוק/ חופה יפנית במחיר הכי משלם
 אומנות הצילום צבי גלעד - מבצע חורף חם!!! 2 צלמי תמונות, אלבום דיגיטלי גדול, אלבומו הורים, סרט ערוך עם קליפים ברמה גבוה ביותר וצוות מגנטים ללא תוספת. במחיר ללא תחרות: רק 6300 ש"ח
 להקת הלל - מבצע מדהים!!! הרכב 5 נגנים רק ב4500 ₪
 משתלה מהלב - הנחה ללקוחות כל שמחה בהזמנת מזכרת מהאירוע מהמשתלה השיקומית
 ברכת כלה בעיצוב אישי - רוצים לפנק את הכלה בברכת כלה יחודית?
 ארמוניה - מבצע הדקה ה90 מחירים מיוחדים לתאריכים אחרונים לאירועי חנוכה

 

חתונה יהודית > מאמרים תורניים  >  הדרכה לחתונה > לקראת חתונה- על הדרכת כלות והדרכת זוגות

לקראת חתונה- על הדרכת כלות והדרכת זוגות  
17/09/2006

מיזם הדרכת הכלות של צהר קיים כשלוש שנים ולאחרונה מקבל תאוצה רבה. אנו בוחנים באופן מתמיד מה הן הנקודות התורמות להצלחת הפגישה בין כלה למדריכה הן מצד תוכנה והן מצד אופיה. במאמר זה אציין חלק מהמסקנות – אלו העשויות לעניות דעתי להיות רלוונטיות לכל מי שבא במגע "בשם הדת" עם ציבור שאינו שומר תורה ומצוות. מאמר זה אינו מתיימר לחדש אלא לגבש, לחדד ולהביא ליתר מודעות דברים מוכרים.
בראשית דברי אציין שלאחרונה נוצר גוון חדש בהדרכה: המדריכה נפגשת עם בני הזוג יחד. אופציה זאת מוצעת לכלה בפנייתה לצהר ובמקרים רבים ישנה התלהבות מעצם ההצעה (גם אם בפועל לא תמיד החתן מוכן לבוא). זהו שינוי משמעותי שעדיין מתהווה ומתפתח וטרם גובש דיו. במאמר זה אעסוק רק בנקודות הרלוונטיות והמשותפות לשני אופני ההדרכה. בחרתי לכתוב את הדברים על פי המצב שבו המדריכה נפגשת עם זוג והדברים נכונים באותה מידה כשהפגישה מתרחשת רק עם הכלה.
 
  1. "לפנות מקום":
הדבר היותר מאוס בעיני הציבור הכללי, היוצר ריחוק ואי חשק מוחלט להידברות, הוא תחושת העליונות, התחושה שאנו "שווים" יותר מהם. הזוג אינו זקוק למילים כדי לחוש את נימת השיפוטיות (כשהיא קיימת).
 חז"ל מלמדים אותנו שעלינו ללמוד מדרכיו של הקב"ה כפי שהוא מתגלה בעולם ולנהוג על פיהם - "מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון...". התגלותו הראשונה של הקב"ה בבריאה באה לידי ביטוי בכך שהקב"ה צמצם את עצמו כדי לפנות מקום לבריאה. כותב רבי נחמן מברסלב: "וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם, לא היה מקום לבוראו, מחמת שהיה הכל אין-סוף, על כן צמצם את האור לצדדין, ועל-ידי הצמצום הזה נעשה החלל הפנוי...וזה החלל הפנוי היה מוכרח לבריאת העולם, כי בלתי החלל הפנוי לא היה שום מקום לבריאת העולם" (ליקוטי מוהר"ן סד).
הזוג בא מעולם אחד והמדריכה מעולם אחר. כיצד ייתכן בכלל מפגש בין עולמות שונים? רק בכך שהמדריכה "תצמצם" את עצמה, תפנה מקום בתוך עצמה ואף תשמח לקראת ההזדמנות להיפגש עם אדם שאמונתו ואורח חייו שונים משלה. זאת תנועה פנימית ועדינה שמשנה את נקודת המוצא של המפגש מיסודה. היא מאפשרת היכרות על בסיס ידידותי, היא מפתחת בנפשה של המדריכה יכולת הקשבה ואמפתיה אמיתית – אלמנטים הכרחיים לשיח נעים, בונה ותורם. אם לא תהיה קבלה מהצד האחד, אין לצפות לקבלה מהצד השני.
ישנן מדריכות שקשה להן להפתח אל הזוג ולשמוע אותו באמת מתוך חשש ש"צמצום" זה ימחק את זהותן ואת מה שהן מאמינות בו, והמסרים שהן רוצות להעביר לזוג לא ייקלטו. ואולם האמת היא שצמצום, פינוי מקום לזולת, אינו מבטא חולשה אלא עצמה פנימית. רבי נחמן בהמשך דבריו מסביר שאף שהקב"ה צמצם את עצמו כדי לפנות מקום לעולם וכביכול "אין שם אלוקות... אבל באמת לאמתו, בוודאי אעפ"כ יש שם גם כן אלוקות, כי בוודאי אין שום דבר בלעדי חיותו". משמעות הדברים לגבנו [בהמשך לדימוי שלנו לבורא – אדם-"אדמה לעליון"] הוא שהצמצום אינו מוחק כלל את אישיותנו ואת השפעתנו. אדרבה, הרושם שאנו משאירים על זוג שפינינו לו מקום ואף למדנו מעולמו ומחייו, עשוי להיות חזק לאין ערוך מהרושם שנשאר מפגישה שנודפת ממנה ריח של הטפה.
 
  1. תכנים רלוונטיים
אין הכרח להתכונן לשיחה מוכנה מראש. יש בכך אולי קושי מסוים אך גם יופי ואתגר המתחדשים בכל פגישה. יש לאפשר לשיחה לזרום על פי מה שהזוג מעלה ובהתאם לנושאים הרלוונטיים עבורו. אדגים זאת ע"פ דברים שכתבו לנו שתי כלות:
-         "המדריכה השכילה לעשות כשיצאה מנקודת הנחה שבעלי ואני חיינו יחד לפני הנישואין...המדריכה אמרה שבתור בחורה חילונית שכבר חיה עם גבר ויודעת איך זה באמת, יש לי יתרון על בחורות שלמעשה גם חוויית המגורים המשותפים היא חדשה להן. היתרון מתבטא בכך שאני יכולה להבין עצות שקשורות לחיים משותפים. לכן שמחתי כשהיא נתנה לי שפע של עצות לזוגיות טובה".
-         "לדעתי מיותר לדבר על חידוש בחיים משותפים עם בן הזוג. לרוב, זוג חילוני הבא להינשא בטכס דתי כבר חי ביחד, עליכם לצאת מנקודת הנחה שהזוג הבא להינשא בקיא בענייני זוגיות לא פחות מן המומחים הרבניים. הדבר החסר להם הוא פרטים לגבי הטכס הדתי ומידע על יהדות בכלל – כדאי לברר נקודה זו בתחילת השיחה".
הנה כי כן, חובה לברר באלו נושאים הזוג מתעניין ולנהל את השיחה בהתאם.
 
 
3. רוצים לדבר "זוגיות"
ובכל זאת, כשהזוגות נשאלים "על אלו נושאים היה כדאי להרחיב?" רובם המכריע משיבים "זוגיות", "תקשורת", "אהבה" וכו'. יש לזוגות פחד אמיתי מהסטטיסטיקה העגומה של הגירושין והם צמאים לשמוע כל דבר העשוי לסייע בידם להימלט ממנה. יש הטוענים שאין זו מטרת הפגישה ושאין להחמיץ הזדמנות בלעדית זו להחדיר בהם קצת "יידישקייט". אביא כאן את הטיעונים שכנגד המפריכים סברה זאת ושמתוכם מתבררים היעדים שכדאי לנו להציב בפנינו:
 
א.      היעד הראשון בקירוב לבבות הוא, כפי שלימד אותנו הראי"ה קוק, "כבוד הדת וחיבת הדת" (אורות התשובה, עמ' קנו). ברם, הזוג מגיע לרוב בניגוד לרצונו (זה המצב השכיח, מבחינתם הם היו מוותרים על ה"תענוג". אמנם כפי שכתבנו, כשהם באים כזוג ההתנגדות פוחתת), והתנאים הבסיסיים לכך הם כבוד הדדי וחיבה הדדית. הלב הפתוח המאפשר לקלוט מאיזה מקום (בנפש) הזוג מגיע וניווט השיחה בהתאם, הוא יסוד היסודות להשגת יעד חשוב זה.
ב.       ישנה משמעות עצומה לכך שהמצב הכללי של הנישואין ישתפר בעם ישראל. "השלמת הבית באורחות צדק היא ההתחלה להצלחת החברה בכללה..."(הרב קוק, עין איה, שבת א, קפב). לא נגזים בחשיבותה של שיחה המתרכזת במשמעות הפנימית של חיי הנישואין, השוני המהותי הקיים בין מצב החברות למצב הנישואין, ושימת דגש על עצות מעשיות כדי לממש יעד זה. גם אם זה נשמע קצת יומרני, שיחה כזו יכולה להשפיע ולסייע לנאמנותם של בני הזוג ולאושרם וזו מטרה נעלה בפני עצמה.
ג.        זוגות רבים הצמאים להעשיר את עצמם בבניית הנישואין שמחים גם לשמוע מה המסר של היהדות בנידון. וכיוון ש"לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ" וכיוון שזוגיות ויהדות הם שני רעים המחוברים זה לזה, ניתן ליצור שיחה מרתקת סביב הנושא "זוגיות ע"פ היהדות". אביא כמה נקודות להדגמה:
-         שחיקה והתחדשות: 1. השבת והמועדים כמאפשרים זמן איכות וכמוציאים את האדם מההרגל (עיין למשל פירושו של ה"מי שילוח" המפרש שהמועדים נקראים "רגלים" משום שהם מוציאים את האדם מההרגל ומהשגרה ויוצרים תשוקה חדשה בלבו). 2. כמובן שהמסגרת הכללית של טהרת המשפחה נושאת את התנועה המתמדת של ריחוק וקירוב ומטפחת בכך את יסוד ההתחדשות.
-         פתרון קונפליקטים: "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתו"(פ"א, ה', יז).ֹ ע"פ משנה זו אנו מתוודעים לכך שקונפליקט אינו שלילי מצד עצמו ואין להיבהל ממנו. הדרך להפוך מריבה לקונפליקט בונה – "לשם שמים" - דורשת לימוד והיא אחת האתגרים המצריכים השקעה מרובה בחיי הנישואין. היסודות לתקשורת חיובית מונחים בשני פסוקים מהתורה (דברים יט, יז-יח): לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה:
      אין זה המקום לפרט את משמעותם של פסוקים אלה. המעיין והמעמיק בהם יגלה שהם       אוצרים "גופי תורה" רבים לתקשורת כנה, מבררת ואוהבת.
                   -     אינטימיות ואוטונומיה: איזון נכון של שני יסודות אלה הוא אחד המרכיבים היותר בסיסיים לזוגיות טובה. ניתן להעמיק בהם דרך לימוד מרתק אודות שני תיאורי הבריאה, בפרק א לעומת פרק ב בבראשית. (מוסבר בפרוטרוט בפרק האחרון של ספרי "ודבק באשתו" היוצא לאור בימים אלה).
-         שוויון זכויות: אפשר לדון בנושא מורכב זה מזוויות שונות. אחת מהן היא ההתחשבות בצורכי האשה וברצונותיה, שקיימת באמירה ההלכתית בתחום יחסי האישות. העלאת נושא זה לדיון מערערת כמה מיתוסים ודעות קדומות הנוגעים למעמד האשה ביהדות.
-         חשיבה חיובית: מושג זה שהפך להיות "אין" אינו אלא תרגום של האמרה "הוי דן כל אדם לכף זכות" – אחת מאושיות היהדות.
אלו רק דוגמאות לכך שניתן להראות את החיבור בין היהדות לחיים בכל נושא העולה לדיון שהרי "הפוך בה והפוך בה דכולה בה". זוג המתוודע לרעיונות אלה מבין שהיהדות יכולה להיות רלוונטית לעולמו ולחייו.
4."אל תעירו ואל תעוררו"
אחד הקשיים שאתו מתמודדת כל מדריכה הוא ההתלבטות עד כמה להיכנס לפרטי ההלכות. דווקא כשהפגישה היתה מוצלחת במיוחד, ישנן מדריכות המרגישות תחושה של החמצה ואפילו של מעילה בשליחות: "היתה אווירה כל-כך טובה, נוצר כזה "קליק" בינינו והזוג ישב מרותק, הכיצד החמצתי את ההזדמנות להיכנס יותר לפרטי ההלכות? בוודאי אם הייתי אומרת יותר, הכלה היתה מדקדקת יותר ומקיימת את מצוות הטבילה באופן נכון יותר וקרוב יותר ל"לכתחילה". נשיב בדברים שכתבו לנו כלות רבות: "היה מפגש מעניין. חבל שהמדריכה הוסיפה הלכות רחוקות כל-כך ממני ושממילא לא אקיים." (זו רוח הדברים. חלק מהכלות כותבות בצורה חריפה ביותר). לכן נזכיר שהכלל המנחה אותנו הוא ש"כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה, ב). נזכיר גם את הפסוק משה"ש הטומן בחובו רעיון זה:
 הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ(שה"ש ב, ז)[1]. חבל שכל השיחה תרד לטמיון בגלל מילים שלא היו צריכיות להיאמר. כמובן יש לציין בפני בני הזוג שהמערכת ההלכתית רחבה הרבה יותר, ואם הם מביעים התעניינות, נמשיך לצעוד ע"פ הקצב שלהם.
      לצערנו קיימת חשדנות גדולה ולעיתים אף רגשות קשים יותר כלפי אלו שמייצגים את הדת, ונדרש עמל רב, סובלנות רבה ואהבה רבה כדי לבנות מחדש את האמון ואת ההתקשרות.
 

5. עומק (ולא שטחיות)

קל להעביר את הרעיון של "ריחוק לשם קירוב" וזוגות רבים מתחברים אליו. ברם, ישנם זוגות שמגיבים בזלזול לטענה זו. הם כבר חיים כמה שנים ביחד ומוצאים לעצמם את האיזון שלהם ואומרים: "זה כל מה שיש לכם 'למכור' לנו בשם היהדות?" והאמת שהם צודקים! היתרון של ההתחדשות לאחר תקופה של ריחוק הוא אמנם משמעותי מאוד אך הוא אינו העיקר! אין זה נכון לצמצם את הרעיון הגדול של טהרת המשפחה על כל הלכותיו ודקדוקיו לנושא ההתחדשות בלבד. לאחר שנוצרה אווירה טובה ואמון הדדי, זוגות רבים מבטאים את רצונם לשמוע כיצד להכניס ממד רוחני-נשמתי לחייהם. לא ניתן להסתפק בתשובות רדודות ושטחיות. המסגרת המחייבת של הלכות טהרת המשפחה ניתנת להבנה רק ממקום של העמקת המושגים "טומאה" ו"טהרה", מושגים רוחניים שהחיים המתנהלים על פיהם מקבלים ממד חדש של עומק ובפרט ממד של קדושה בתחום המיניות. לא רק פורקן היצר אלא הרמת הקשר למקום שבו הנשמות מתחברות דרך הגופים.
 
6.      פחד משאלות
בכל מפגש עם אדם שאמונתו שונה משלי קיים חשש (לא תמיד מודע) שאעמוד מול שאלות שאין לי תשובות להן, או גרוע מזה, שההתמודדות אתן מערערת את חומת הביטחון שבניתי לעצמי ושעוזרת לי להמשיך את החיים כפי שאני מצפה מעצמי וכפי שהחברה מצפה ממני. הלכך, המפגש עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות הוא גם, ואולי קודם-כל, לימוד ואתגר אישי. השאלות שלו משקפות את התהיות שלנו ועלינו לעמוד מולן באומץ ולנצל את סימן השאלה שהוצג לפנינו ושנמצא בתוכנו כדי לברר ולהעמיק לעצמנו את אמונתנו. וכך כותב רבי נחמן: "ולהשלים את דעתו, שיהא שלם בדעת, אי אפשר אלא על-ידי עסק שעוסק עם בני-אדם לקרבם לעבודת השם יתברך, על-ידי זה נשלם דעתו, כי הם מחדדים דעתו, בבחינת 'ומתלמידי יותר מכולן' (מכות י)....וזה הטעם שהצדיקים מייגעים את עצמם, ורודפים אחר בני-אדם לקרבם לעבודתו יתברך, אין זה כדי להרבות כבודם, חס ושלום, אלא כדי להשלים דעתם" (ליקוטי מוהר"ן נ"ג).
בנוסף על הבנייה האישית הנובעת מהעמידה הכנה מול שאלות, ישנו רווח גדול בחיבור הנוצר כתוצאה מגילוי הלב, האוטנטיות והכנות. להיות מסוגל לומר "גם לי קשה עם הנקודה הזאת, גם לי לא תמיד ברורה משמעות מעשי".
 
 
7. הטבילה
      עניין הטבילה הוא חלק אינטגרלי של כל פגישה עם כלה. נתינת משמעות להיטהרות במים (לאחר שהוסבר שאין כל קשר בין לכלוך/ניקיון לבין טומאה/טהרה), הבהרת משמעות ההתמזגות עם המים הבראשיתיים באופן שלא תהיה שום חציצה בין הגוף למים, מתקבלות לרוב באהדה רבה. הקושי אינו טמון בדרישות ההלכתיות של הטבילה אלא באופן שבו הטבילה מתקיימת בחלק מן המקוואות. בעניין זה אני מבקשת להזכיר שוב ושוב [2]שתפקידה של הבלנית (והלוואי שיימצא כבר מונח אחר לתפקיד זה) הוא לראות שכל גופה של הטובלת ייכנס בבת אחת למים, והעיון בגופה של הטובלת צריך להיעשות רק אם הטובלת חפצה בכך. לכן אני דוחה בתוקף את הטיעונים המנסים "להרגיע" את הכלה בכך שמשווים את העיון של הבלנית לביקור אצל רופא או לבדיקה ביטחונית. זה פשוט חילול הקודש הגורם להרחקת הנשים ממצווה יקרה זו. הטבילה אמורה להיות חוויה רוחנית ומרוממת ועצם ההשוואה מרוקנת אותה מכל משמעות. הפתרון למצב הנוצר איננו בהשלמה אתו ובניסיונות עלובים לייפות אותו. נסייע לכלות בכך שנמליץ להן על מקווה שבו ידוע שהבלנית דיסקרטית, עדינה ורגישה.
 
לסיכום נדגיש שבפגישה הייחודית בין מדריכה לזוג העומד להינשא, העיקר הוא השלת המחיצות בינינו, החוויה ולא ההספק, הניגון ופתיחת הצוהר לאור התורה והיהדות.
נסיים עם דבריו הנוגעים כל-כך של הראי"ה קוק: "נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי.
נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור ומהטוב זה מזה. ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה ניוושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קודשים, שהננו עתידים להביע בכל כך המיית נפש "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" (מאמרי הראיה, מסע המחנות).


[1]כמובן שהמדריכות מונחות על-ידי הרבנים הפוסקים לגבי כל הלכה והלכה ואינן מכריעות שום דבר על דעת עצמן.
[2]ראה צהר גיליון טו, המאמר "מקווה – אפשר גם אחרת".
 
המאמר נכתב ע"י נעמי וולפסון- יועצת לקשר זוגי 052-5665653
לפרטים נוספים לחץ כאן